"המשאב הכי יקר בבית הספר הוא זמן תלמיד"

תוך שנה אחת של ניהול 'אחר', בית הספר 'יחד' בשכונת ג'סי כהן בחולון הפך מבית ספר עם אחוזי רישום נמוכים לבית ספר שהורים משכונות מבוססות מנסים לרשום את ילדיהם אליו.

יעריב, מנהל בית הספר, איש חינוך מוערך ובעל ניסיון בהובלה והטמעה של תפיסות לימוד חדשניות בבתי ספר (בינהם, בית ספר א.ד.ם וסביבה בגעש, עליו כתבתי כאן), נכנס לניהול בית הספר בתחילת שנה"ל הקודמת, תשע"ז.

בית ספר 'יחד' הוא בית ספר לילדים מגיל גן ועד כיתה ט'. השנה חולקו התלמידים לכיתות רב-גילאיות: גן- א', ב'-ג', ד'-ו', ז'-ט'.

המשנה החינוכית של יעריב מושתתת על התפיסה המונטוסורית, תוך התאמות למאה ה- 21, לניסיון החינוכי שלו ולאפשרויות הקיימות במערכת החינוך הישראלית הממלכתית.

בנוסף, יעריב מציג חשיבה שוברת מוסכמות לאופן שבו הוא תופס את מקום התלמיד בבית הספר וכתוצאה מכך את אופן בניית מערכת השעות השבועית: "לתפיסתי המשאב הכי יקר בבית הספר הוא זמן תלמיד. משרד החינוך מדבר על מה מורה ילמד ולא מה התלמיד ילמד ולכן מודד שעות הוראה. אני מעוניין להפוך את זמן התלמיד להכי אפקטיבי שאפשר. אני רוצה שנתייחס לכל ילד כמו בבית, כל אחד צריך לקבל יחס אישי המותאם לצרכים שלו. אם ילד מגיע לכיתה א' והוא כבר יודע קרוא וכתוב, אני צריך לתת לו מענה". העולם הולך לכיוון של פרסונליזציה, התאמה אישית של תרופות, של מזון, וגם בחינוך אני צריך להתאים את עצמי לצרכים של הילד.

החינוך בבית הספר נשען על ארבעה יסודות:

1. מיומנויות יסוד בתכנית אישית. כשליש משעות הלימוד השבועיות של תלמיד. מיומנויות היסוד כוללות 4 נושאים: עברית, מתמטיקה, אנגלית ומדעים. מיומנויות אלו חשוב ללמוד באופן סדור ושיטתי ולא אקראי כמו בשיטת הנושא המרכזי. למידה של מיומנויות אלו מבוססת על תכנית אישית לכל תלמיד עם קצב התקדמות אישי ובמידה מסויימת גם התאמה של סגנון הלמידה. הלמידה מתקיימת במרחב גדול, עם 2-3 מורים ומגוון משימות ללימוד עצמאי. (חלק מהמורים בכיתה הם מתנדבים מהקהילה. לדוגמא מפרוייקט "סבא מתנדב") כל מורה מתכנן שיעור ברמה אישית/ שמית ולא כיתתית, כך שלכל תלמיד יש תכנית התקדמות אישית. בחלק מהמקצועות ובחלק מהכיתות המורים נעזרים בגוגל קלאסרום (Google Classroom) כך שהתלמידים מבצעים את הלמידה והעבודות דרך המחשב ושולחים למורה. המורה מעביר לתלמיד משוב דרך המחשב והתלמיד יכול להגיב ולשפר את התוצר בעקבות ההערות.

2. נושא מרכזי תקופתי בינתחומי, PBL –Problem Based Learning – כרבע משעות הלימוד השבועיות של כל תלמיד. בכל כיתה מתקיימת עשייה ולמידה סביב נושא מרכזי בין תחומי לתקופה מוגדרת מראש. למידת הנושא תסתיים בתוצר /ארוע/ מוצר. בלמידה מתורגלות גם מיומנויות של עבודת צוות, תקשורת בינאשית, עמידה מול קהל ועוד. דוגמא אחת ניתן לראות על הקירות, צוותים של תלמידים עשו עבודה שמחברת בין סיפורים תנכיים לבין חוקי הפיסיקה.

3. פסיכולוגיה חיובית. מיקוד בעוצמות של התלמיד. כרבע משעות הלימוד השבועיות של כל תלמיד. תלמידים מקבלים חשיפה והעשרה במגוון של תחומים כגון: ציור, ריקוד, בישול, מעגל מתופפים, מיינדפולנס. רוב תוכניות ההעשרה מועברות על ידי צוות המורים, בהתאם לתחומי העניין והתחביב שלהם. לתלמידים ניתנת בחירה בין מגוון שיעורי העשרה. למידה של נושאים אלו חשובה להתפתחות מוטורית, קורדינציה וחשיבה מופשטת וכן על מנת לחשוף תלמידים לתחומי עניין והתפתחות שונים. אך פה בבית ספר ניתן דגש בשיעורים אלו על תחושת מסוגלות, למידת עומק והתמדה. לדוגמא בשיעור ציור הם עבדו חודש וחצי על הכנת ציור אחד. התלמידים למדו בדרך זו על עבודה שיטתית שנבנית נדבך על נדבך ועל התמדה, והרגישו גאווה כאשר בסוף התהליך הציורים שלהם תלויים על קירות בית הספר. הצלחה בתחומים אלו נותנת להם כוח להתמודד גם במקומות שקשים להם יותר כגון לימודי חשבון או אנגלית. (עוד על למידה דרך הצלחות ותחושת מסוגלות אפשר לקרוא כאן)

4. למידה רגשית, חברתית וערכית. כשישית מזמן תלמיד, כ- 6 שעות שבועיות. למידה זו כוללת ועדות ביצוע, מעגלי שיח, מפגש בוקר וחונכות אישית. ועדות ביצוע מתקיימות בשעה שבועית קבועה ולמשתתפים בהם יש אחריות והשפעה על הפעילות הבית ספרית. מורה מוביל ומכוון את עבודת הוועדה אך ניתן מקום מרכזי לעשייה של התלמידים. מעגלי שיח מתקיימים פעם בשבוע בקבוצות של כ- 15 תלמידים עם המחנך. המטרה ללמוד לדבר על רגשות, לשפר תקשורת בינאישית וליצור תחושת שייכות. השיחה יכולה להתחיל מנושא כללי או מאירועים שונים שהתרחשו בבית הספר. רוח השיחה תהיה פרואקטיבית והמורים יכוונו את התלמידים בבניית תכנית לפתרון הבעיה או האירוע. כל בוקר נפתח במפגש בוקר וביום שישי פותחים את היום במפגש בית ספרי. המטרה לייצר פתיחה נינוחה של היום. חונכות אישית לכל תלמיד. המפגש האישי כולל שיחה ו/או פעילות והיא מתקיימת לפחות פעם בשלושה שבועות. במידת האפשר ניתנת אפשרות בחירה של התלמיד בחונך המתאים עבורו.

זו השנה הראשונה בה מתנהל בית הספר על פי יסודות אלו, ובאופן טבעי היישום שלהם עוד דורש שיפור, העמקה וכיוונון. שנה שעברה, שנת הניהול הראשונה של יעריב בבית הספר, היתה שנה של הכנות לקראת השינוי. צוות המורים עבר השתלמויות והכין חומרים ללמידה עצמאית של תלמידים. בחופשת הקיץ עשו את השינוי המבני בכיתות וב- 1 בספטמבר התחילו ללמד לפי המודל. במהלך השנה ובשנים הקרובות מתוכננות הכשרות נוספות למורים על מנת להפנים את התפיסות ולהמשיך להתקדם ולהעמיק ביישום של היסודות.

הערכה מעצבת

לאחר שינוי אופן הלימוד נדרש גם שינוי בתהליכי ההערכה. תהליך ההערכה צריך להיות תהליך המשכי לתהליכי הלמידה בבית הספר. שיחות הערכה: בבית ספר 'יחד' יצרו תהליך הערכה מבוסס הצלחות שיתייחס לתהליך האישי שעובר כל תלמיד. כל תלמיד נדרש לנהל מעקב אחר ההתקדמות והעשייה שלו, במקביל למעקב המורה. אחת לתקופה התלמיד והמורה מנהלים שיחה על התקדמות הלמידה אל מול יעדים אישיים של התלמיד והצבת יעדים חדשים. בשיחה תהיה התייחסות למיומנויות שנדרשו להצלחה ויינתנו אתגרים חדשים של למידה והתנהגות. פעמיים בשנה משתפים את ההורים ותלמידים עמיתים בהישגי התלמיד באמצעות תעודות מחצית. מבחנים ומחוונים: בארבע מיומנויות היסוד יש מבדק בסוף כל נושא למידה. המבדק מתוכנן לפי רמת ההתקדמות של התלמיד ומותאם מבחינת זמן והחומר הנבחן לקצב התקדמות התלמיד. ההערכה במבדק נכתבת בצורת משוב ולא בצורת ציון, לצורך שיפור ויכולת התקדמות ולמידה. (נמצא שכאשר ניתן למבחן גם ציון וגם משוב, תלמידים רבים אינם קוראים את המשוב אלא רק את הציון). בנושאים המרכזיים יש פרוייקטים קבוצתיים בשיטת PBL, הנמדדים באמצעות מחוון. (המחוון הוא כלי להערכת מטלה/פעילות לימודית. כאשר לפני תחילת הפעילות, מגדירים את המיומנויות הנדרשות לביצוע הפעילות ואת הקריטריונים להערכת מיומנויות אלה). בבית ספר 'יחד' בונים את המחוון עם התלמידים. מגדירים יחד מה הנושאים והמיומנויות שרוצים ללמוד באמצעות הנושא הנבחר ומהי הדרך למדידת הצלחת הלמידה. לאחר סיום הפרוייקט, כל ילד וכל צוות יושבים ונותנים משוב לאור המחוון שבנו והמטרות שהציבו לעצמם.

דוגמא ללמידה בכיתה ב'-ג'

צפיתי בשיעור חשבון בכיתה ב'-ג' (הכיתות נקראות בשמות של פרחים, כיתת הדס, כיתת נורית וכו).

המרחב הכיתתי: בחופשת הקיץ עשו שינוי במבנה הפיזי של הכיתות. לקחו שתי כיתות עם קיר משותף, ושברו את החלק המרכזי של הקיר בינהן, כך שנוצר מרחב גדול שניתן לחלק לפינות למידה שונות. אחת משתי הכיתות נשארה כמרחב הקנייה גדול עם לוח, אך מולו מפוזרים מספר קטן של שולחנות שמאפשרים ישיבה נוחה של מספר תלמידים מסביב לכל שולחן. המרחב בכיתה השנייה שחוברה מחולק בין מרחב פתוח עם שולחנות עגולים ללמידה עצמית, מטבחון לאורך הקיר ושני חדרים קטנים סגורים עם חלונות זכוכית שנקראים 'כיתות שקט'. (ראו תמונות).

למידה לפי תכנית אישית: בשיעור חשבון הכיתה מחולקת לארבע קבוצות לפי קצב התקדמות כאשר לכל קבוצה יש סמל. קבוצת לב, הקבוצה המתקדמת, מקבלת הקנייה על ידי המורה לחשבון פעמיים בשבוע למשך חצי שעה. בשאר הזמן הם לומדים באופן עצמאי בעזרת חוברות ומשימות ללימוד עצמי. בנוסף הם אחראים לעזור לתלמידים חלשים יותר בלמידה. כך כל קבוצת תלמידים עוברת בין הקנייה קבוצתית לפי רמה, למידה עצמית לפי משימות מותאמות אישית ועזרה לתלמידם חלשים יותר.

ואיך זה נראה בפועל בשיעור בו צפיתי? קבוצה של כ- 20 תלמידים ישבה סביב שולחנות מול הלוח בחלל הגדול של הכיתה ולמדו חשבון עם המורה. בחלל השני של הכיתה ישבו תלמידים ביחידים ובקבוצות קטנות סביב שולחנות עגולים ותירגלו את החומר (שהותאם להם אישית) לבד או בעזרת שני מתנדבים מפרוייקט "סבא מתנדב" (פנסיונרים שמתנדבים לעזור לתלמידים בלמידה. פרוייקט שקיים ברבים מהערים והיישובים). בנוסף קבוצה קטנה למדה אנגלית באחת מכיתות השקט. שעור נמשך 90 דקות, כאשר במהלכו התלמידים יתחלפו בין למידה עצמית, הקנייה בקבוצה ולמידה בחדר שקט. באופן זה מתאפשרת למידה מעמיקה בחומר (ללא קפיצה מנושא לנושא כל 45 דקות) יחד עם גיוון ועניין בלמידה.

מעניין לציין, שכאשר נכנסנו לכיתה, קבוצה גדולה של כ- 10 מבוגרים שמסתכלים ומקבלים הסברים, כבר לאחר כשתי דקות התלמידים התעלמו מאתנו והמשיכו בלמידה שלהם. מסתבר שבלמידה מותאמת אישית, הפרעות וגירויים סביבתיים פחות מפריעים ללמידה.

לסיכום, עוד ממשנתו של יעריב: בכיתה רגילה קיימת תחרותיות גבוהה יחסית, גם כי קיימת מדידה באמצעות ציונים וגם משום שכל התלמידים באותו גיל ואמורים כביכול להתקדם באותו קצב לימוד. כאן, גם כאשר מקיימים מבחן, וגם זה נעשה לעיתים רחוקות, לכל תלמיד יש מבחן מותאם אישית בהתאם לרמה שלו. בנוסף, בכיתה רב גילית אנחנו מלמדים מה זו אחריות, כי יש אחריות ללמד אחד את השני בכיתה ולשאול שאלות כדי להתקדם. זה לא שאין תחרותיות בכלל, תחרות היא טבעית, אבל מנסים להניע תלמידים באמצעות מוטיביציית למידה פנימית.

#תמונתעתיד #פדגוגיהעדכנית #לומדעצמאי #למידהרבגילאית #תכניתלמידהאישית