"צאו החוצה"

כשאני חושבת על למידה אחרת, למידה חדשנית, יש

דברים שחשובים לי, אחד מהם הוא שבירת השילוש הקדוש – לוח, מורה, ילדים יושבים בטורים ליד שולחנות כיתה.

ולמה כדאי ל"שבור" את המבנה הזה:

• למידה עמוקה ומשמעותית יותר היא למידה שמערבת חושים שונים ומקומות שונים

• על מנת לשמור על ריכוז ולאפשר למידה לאורך מספר שעות (מינימום 5 שעות לימוד) יש לגוון בדרכי הלמידה.

לכן כששמעתי על היוזמה של בית ספר רמז בכפר סבא שנקראת "צאו החוצה", רציתי לדעת על מה מדובר. נפגשתי עם גלית פרדינרו, מנהלת בית ספר רמז ועם אפרת אשכנזי, רכזת קיימות ומחנכת בבית הספר.

היוזמה התחילה בשנת הלימודים הקודמת, תשע"ז, כאשר אפרת, בעקבות השתלמות בה השתתפה בתחום הקיימות, הציעה לגלית לשלב את תכנית "צאו החוצה". התכנית התחברה עם השקפת עולמה ודרכה החינוכית של גלית, המדברת על למידה חוויתית , מאתגרת ומחוץ לקופסה. "צאו החוצה" נתנה מסגרת ומעטפת לרעיונות אלה, ומאז הן פועלות ליישום שלה.

המטרה הראשונית של התכנית היא הפחתת שעות מסך וחיבור של התלמידים לטבע. אך ביישום נכון, היא גם מאפשרת שבירת "השילוש הקדוש" והעברת תכנית הלימודים באמצעי למידה חווייתיים ומגוונים.

בשנה הראשונה גלית ואפרת שמו דגש על עידוד היציאה לחצר. המורים נדרשו לחשוב באופן יצירתי איך מייצרים עבור הילדים כמה שיותר שעות למידה בחצר. היציאה החוצה היתה מטרה.

עכשו בשנה השנייה הדגש הוא על שילוב פדגוגיה בתכנית. כלומר, למידה בחצר היא חלק אינטגרלי ממערך השעורים ותכנית הלימודים ולא אתנחתא. היציאה החוצה היא כלי לצורך למידה.

אז מה נעשה בבית ספר רמז ודוגמאות לשילוב פדגוגיה בתכנית "צאו החוצה":

• כיתות א קיימו שעורי קיימות בחצר בית הספר וערכו סיורי פליאה מהטבע

• שעורי כישורי חיים ושיחות אישיות עם תלמידים התקיימו בחצר. החצר איפשרה שיחה נעימה ואמפתית יותר.

• קיימות: אני ילד טבע, אוצרות מהטבע, שעורים על החצב ועל עצים הקיימים בחצר בית הספר. הלמידה משלבת שירים, תנועה, יצירה בטבע ושימוש בחומרים ממוחזרים.

• מתמטיקה: לימוד כמויות – איסוף עלים לפי כמות; לימוד ממוצעים – ממוצע קליעות לסל

• גיאומטריה: מדידת היקפים ושטחים, חיפוש צורות

• מדעים בשילוב מתמטיקה: איסוף גשם בצנצנות – מחזור המים בטבע, מדידה של מ"מ וס"מ

• שפה – מה מתחיל באות

• ספרות – שימוש בדמיון והמצאת סיפורים, האנשה של חפצים וצמחים

• וגם, לפעמים היציאה לחצר היא רק יציאה לחצר. כאשר מזהים שהכתה לא רגועה, שינוי האוירה יעזור בהרגעת הכיתה.

מה השיגה תוכנית "צאו החוצה", בשביל מה התאמצנו?

עבור צוות המורים

• התגלו כוחות חדשים בתוך צוות המורים – סקרנות, עניין ויצירתיות

• מורה שהתגלתה כחובבת טבע בעלת ידע רחב, הביאה מהידע שלה ליישום התכנית ונבחרה כמובילת התכנית

• עבודת צוות ושיח פורה בין המורים שנוצרו כתוצאה מאתגרים ביישום התכנית ולצורך קבלת רעיונות ועצות

עבור התלמידים

• מחנכות כיתות א' מספרות כי התכנית עזרה בקליטת הילדים בבית הספר והיציאה החוצה הקלה על המעבר מהגן.

• חוויה רב חושית עבור התלמידים אשר מייצרת למידה בעוצמות גבוהות יותר

• התלמידים מתחברים לטבע ומעריכים אותו

קשיים ואתגרים, ברור שיש כאלה:

• קשה יותר לשמור על גבולות מחוץ לכיתה. נדרשת הכנה לתלמידים לפני יציאה לחצר ולמידה של כללי התנהגות בחצר. ככל שמתקיימים יותר שעורים בחצר, התלמידים כבר מפנימים את כללי ההתנהגות. מומלץ להיות סבלניים לתהליך. זה יכול להיות בסיס ללמידה על גבולות – גבולות אישיים, גבולות גיאוגרפיים וכו.

• קושי בחיבור בין פעילות בחצר לחומר הלימודים

• חלק מהמורים התקשו ביישום התכנית, אחרי הכל למורים יש נסיון רב בלמידה כיתתית וקשה לבצע שינוי. אבל ככל שהתקדמה התכנית, עלו עוד ועוד רעיונות מה ניתן ללמד מחוץ לכיתה, וכך יותר ויותר מורים נרתמו לתכנית וההתנגדויות פחתו.

אלו הכנות נדרשות ומה נדרש לתיפעול התכנית?

• נערכה השתלמות פותחת למורים להיכרות עם תכנית "צאו החוצה": מטרות התכנית, אופן ניהול שעורים בחצר ורעיונות ללמידה בחצר

• נערכו השתלמויות מורים במהלך השנה לעידוד היישום, מענה לאתגרים ושיתוף בדוגמאות מהשטח

• מלבד רכזת קיימות נבחרה מורה להובלת התכנית

• נפתחה קבוצת וואטסאפ של צוות המורים שבה משתפים בדוגמאות ובתמונות משעורים בחצר

• כתיבת מידעון בית ספרי שמופץ להורים שמשתף בהוויה ובחוויה

• הכנה מוקדמת של תלמידים לפני יציאה לחצר: גבולות, תיאום ציפיות, מה המשימות שיידרשו לעשות בחצר. לאחר מספר שבועות, זמן ההכנה הנדרשת מתקצר.

• מומלץ להכין דף הכוונה/ דף משימה לתלמידים על מנת שהמשימה/ הפעילות בחצר תהיה ברורה

ולפני סיום,

גלית ואפרת מייחסות לתכנית "צאו החוצה" שני היבטים, שניהם חשובים ומעניינים.

1. כפי שתואר לעיל הוא גיוון הלמידה והעמקתה.

2. לצאת החוצה על מנת להשפיע ולשנות במקומות שחשובים עבורך.

פוסט זה מתמקד בהיבט הראשון, אך אוסיף כמה מילים על ההיבט השני. 270 מ 800 תלמידי בית הספר משתתפים בקבוצות מנהיגות. בקבוצות לומדים באופן מעשי על מנהיגות ומבינים שכל אחד יכול להשפיע ולשנות. לדוגמא, מובילי בריאות רצו להשפיע על תלמידי בית הספר לאכול בריא יותר ולעודד אכילת כריכים מלחם שעשוי מחיטה מלאה. הם חקרו את סוגי החיטה, בדקו מה אוכלים התלמידים בבית הספר, קנו ונתנו לתלמידים להתנסות באכילת כריכים מחיטה מלאה. בדרך זו הם יצרו מודעות לנושא ולאחר מכן תלמידים רבים יותר הביאו לבית הספר כריכים מקמח מלא.

מי שמוביל את קבוצות המנהיגות השונות הן מורות בית הספר אשר הנושא הוא תחום העניין שלהן. באופן זה, התלמיד מכיר דמות משמעותית בנוסף למחנכת. המורה המובילה של קבוצת המנהיגות מכירה את התלמיד באופן שונה מהמחנכת, בקבוצה קטנה יותר הפועלת יחד להשגת מטרותיה ולכן יכולה להכיר אותו באופן מעמיק יותר. בעידן של היום בו הצרכים הנפשיים של הילדים נמצאים בראש סדר העדיפויות שלנו כאנשי חינוך זהו יתרון, ואני אתייחס לנושא זה בפוסט הבא.

#מרחבילמידה #ניהולשינוי #גיווןשיטותלמידה