"משחקיהם של בני-אדם"

השבוע השתתפתי במפגש של מנהלי בתי ספר, אנשי חינוך והורים שאכפת להם. מפגש שיזם אגף החינוך בעירייה. במהלך המפגש נוצר דיון על היחסים בין צוות בית הספר להורים, חשיפת פעילויות בתי הספר להורים, הרצון של חלק מההורים ליותר שותפות ומעורבות והקושי לשים גבול בין מעורבות להתערבות.

לשמחתי, למרות החשדנות והכעסים של שני הצדדים, קיימת הבנה שצריך לטפח את הקשר הורים – אנשי חינוך וצריך לבנות יחסי אמון בין הצדדים. זה כמובן תהליך שלוקח זמן וגם נדרשת למידה איך עושים זאת: איך לנהל נכון את התקשורת בין הצדדים.

ד"ר אריק ברן בספרו הוותיק 'משחקיהם של בני-אדם' מדבר על שלושה 'מצבי אני'. 'מצב אני' הוא מערכת של רגשות המלווה במערכת התנהגויות שקשורות לאותם רגשות. לכל אדם יש שלושה מצבי אני שנמצאים בו כל הזמן: 'הורה', 'בוגר', 'ילד'. כל אדם יכול לנוע בין המצבים השונים ולהפעיל אותם בהתאם למצב החברתי אליו הוא נדרש. מצב 'הורה' פירושו שאתה נמצא באותו מצב נפשי בו היה אחד מהוריך ואתה מגיב באותו אופן שהוא היה מגיב. מצב 'בוגר' פירושו שאתה קובע הערכה עצמאית ואובייקטיבית של המצב, מפעיל תהליכי חשיבה ומסיק מסקנות. מצב 'ילד' פירושו שאתה מגיב כמו שהיית מגיב כשהיית ילד.

לכל 'מצב אני' יש יתרונות וחשיבות לחיים שלמים ופוריים. ה'ילד' מביא ספונטניות, אינטואיציה, יצירתיות והנאה. ה'בוגר' מאפשר שיקול דעת, עיבוד נתונים, הסקת מסקנות, טיפול בפעולות מורכבות חברתית, עסקית ועוד. ה'הורה' מאפשר הפנמה של אופן טיפול בילדים וביצוע פעולות יומיומיות באופן אוטומטי, ללא צורך בהקדשת זמן רב לכל פעילות שבשגרה. בכולנו מתקיימים שלושת 'מצבי האני' ואנחנו עוברים בינהם בהתאם לנדרש במצב החברתי.

מפגש חברתי נקרא על פי ד"ר ברן, עסקה. ישנן עסקאות משלימות, לדוגמא 'בוגר' – 'בוגר' או 'הורה' – 'ילד'. עסקאות אלו הן פשוטות ויש בהן התאמה בין 'מצב האני' בפניה לבין 'מצב האני' בתגובה. לדוגמא: פניה 'בוגר' ל'בוגר' – "אתה יודע איפה שמתי את המפתחות שלי?", תגובה 'בוגר' ל'בוגר' – "הם על השולחן" או "לא ראיתי איפה שמת אותם".

קושי בתקשורת מתרחש במצבים בהם העסקאות מוצלבות, כאשר אין התאמה בין 'מצב האני' בפניה ל'מצב האני' בתגובה. לדוגמא: פניה 'בוגר' ל'בוגר' – "אתה יודע איפה שמתי את המפתחות שלי?", תגובה 'הורה' 'ילד' – "אתה אף פעם לא זוכר איפה שמת את המפתחות שלך, אולי תשים אותם במקום קבוע?"

כאשר הורה פונה למנהל בית ספר בעניין שמפריע לו, יש ציפייה שאותו הורה יפנה ב'מצב אני' של 'בוגר', אבל זה לא תמיד קורה. אך ניתן להביא אותו ל'מצב אני' של 'בוגר' אם המנהל יגיב כ'בוגר' לפנייה של ההורה.

לדוגמא, כאשר הורה פונה בכעס למנהל, מתלונן על מורה ומוסיף הגזמות, אותו הורה פונה מ'מצב אני' של 'ילד' ל'הורה' או מ'מצב אני' של 'הורה' ל'הורה'. באופן אוטומטי, כחלק מ'עסקה משלימה' המנהל יגיב כ'הורה' ל'ילד' או כ'הורה' ל'הורה'.

הרבה מהמצבים החברתיים שלנו מתנהלים באופן דומה משום שאנחנו פועלים ומגיבים באופן אוטומטי. היכולת לעשות ZOOM OUT ולבחון את המצב, מאפשרת לנו לבצע בחירה בין מספר תגובות ולבחור את המתאימה ביותר למצב.

מכיוון שאנחנו שואפים שתתקיים שיחה בין 'בוגר' ל'בוגר', על המנהל להסיט את השיחה למצב זה. לאחר פנייה להורה כ'בוגר', יהיה להורה קל יותר להגיב ממצב של 'בוגר'. במצב 'בוגר' המנהל ינהל את המפגש ממקום של הקשבה: "...אני שומע מה אתה אומר, בוא ננסה להבין את כל הפרטים ולראות איך אנחנו מתמודדים עם הקושי...". בדרך כלל, התגובה לפנייה של 'בוגר' ל'בוגר' תהיה מ'מצב אני' של 'בוגר'. כך שהתגובה ה'בוגרת' של המנהל תעביר את השיחה לשיחה בין 'בוגרים'.

(במידה וההורה פונה בתוקפנות מומלץ להתחיל את השיחה ממקום של גבולות, אני מבין שאתה כועס אני פה כדי שננסה לפתור את הבעיה, אבל אנחנו ננהל שיחה מכובדת. לא מתקבלים כאן איומים. זוהי גם פניה של 'בוגר' ל'בוגר').

הסטת השיחה למצב של 'בוגר' תתבצע ביתר קלות כאשר המנהל מבין מה הצרכים של ההורה, גם אם ההורה לא מבטא אותם במפורש.

בדרך כלל הצורך של ההורה הוא אחד או יותר מהבאים:

• להרגיש שמישהו מקשיב לו ומעוניין לעזור לילד שלו להתמודד עם הקשיים

• לקבל איבחון קצר על הילד על ידי בעל מקצוע: המורה. "הילד שלך טוב ב... אבל הוא מתקשה ב....ההתנהגות שלו בכיתה היא.... המשמעות של התנהגות זו היא ....."

• לקבל הצעה לפתרון שכוללת התמודדות ומאמץ של כל הצדדים: המורה, הילד וההורה. כך יש אחריות משותפת לפתרון.

• להרחיב את נקודת ההסתכלות של ההורה: "נכון המורה למתמטיקה קשוחה מעט אבל היא מורה טובה והתלמידים שלומדים אצלה מגיעים להישגים טובים".

• לכולנו יש יתרונות וחסרונות, לא צריך לפחד להודות בחסרונות כאשר הם באים עם יתרונות. (כמובן קשיחות היא מקובלת כל עוד היא לא כוללת ניהול שיעור בצעקות והעלבות).

• לפעמים צריך להגיד את האמת גם אם היא פחות נעימה, לדוגמא: יש כרגע מחסור בארץ למורים לאנגלית, המורה X התחילה ללמד אצלנו השנה, אנחנו מבינים שיש קושי בכיתה, אנחנו עושים פעולות שונות כדי לעזור לה ולכיתה ללמוד יותר טוב.

#תקשורת #יחסיהוריםמורים