לצערי, במהלך השנים היו פעמים ספורות שילדי חזרו עם אור וברק בעיניים וסיפרו על מורה טוב, מורה שהם נהנים ללמוד אצלו.
למזלי, כל אחד מהם זכה למורה כזה.
סיקרן אותי לדעת מה אותו מורה עשה אחרת? מה מיוחד באופן שהוא מעביר את השיעור או מתייחס לכיתה?
מסתבר שהתשובות דומות.
לא משנה אם זה שיעור אומנות או מדעים או תנ"ך, מורה טוב הוא מורה שמתייחס לתלמידים בגובה העיניים, מאפשר לתלמידים לדבר ולצחוק במהלך השיעור, מקשר את חומר הלימוד לעולמם של התלמידים ויוצר עם התלמידים קשר לא רק סביב נושא הלימודים. וגם...שם גבולות כשצריך.
אז איך זה נשמע מפי התלמידים....
תלמיד כיתה ד' מספר על מורה לאומנות שלימד אותו בכיתה ב':
הוא באמת היה מורה טוב.
אני לא אוהב אומנות אבל איתו זה היה כיף.
הוא נתן לנו להתנסות בחומרים שונים: פלסטלינה, חימר, לבנות מענפים שמצאנו בחצר.
לימד אותנו על ציירים, אבל לא בצורה מעייפת, הוא נתן לנו להסתכל ולשאול שאלות.
הוא לא הרים את הקול ונתן לנו לצחוק (לצחוק מדברים שקשורים לציור ואומנות).
כשאנחנו צוחקים בשיעור, אז אנחנו קצת זזים ואז המוח לא מנותק וזה עוזר ללמידה.
נתן לנו לעבוד בקבוצות.
לדעתי מורה צריך:
לתת לילדים טיפה לצחוק ולדבר כי זה מחבר אותם לנושא השיעור, אחרת מתעייפים ועוד שנייה ישנים
לתת לעבוד בקבוצות ולפעמים לבד
שידאג שלא כל השיעור יהיה רק דיבורים של המורה
שידע לשים גבולות. לדוגמא, כאשר ילד לא מביא ציוד באופן קבוע או כשילדים מדברים רוב השיעור ומפריעים לילדים אחרים
כשמורה נותן לעבוד בקבוצות או בזוגות, שהמורה לא ישב בכיסא שלו ומשם יחלק הוראות או נזיפות לתלמידים, אלא יעבור בין הילדים ויעזור
תלמיד כיתה ח' מספר על מורה למדעים שלימד אותו בכיתה ז':
מורה טוב הוא מורה שמעביר את החומר בצורה מעניינת וכייפית ולא מקובע לפי ספר הלימוד.
מורה שמדבר איתנו בגובה העיניים ומתייחס אלינו בכבוד.
מורה שלא חושב שהמורים הם מעלינו ויותר טובים מאיתנו ומחליטים עלינו בכל דבר.
מורה שמודע שלא בחרנו ללמוד את הנושא ולכן גורם לנו לרצות להתעניין בנושא.
מורה שלא רציני כל השיעור, אלא מספר בדיחות וצוחק איתנו.
מקשר את הנושא לחיי היומיום ומשתמש במשחקים.
ושתי דוגמאות מעשיות. הן לא מה שהפכו אותו למורה טוב, אבל מצביעות על הגישה שלו לתלמידים:
אם לא הלך לך טוב במבחן אחד, אז הוא לא יכניס אותו לחישוב של הממוצע.
אם יש תאריך הגשה למשימה באופ"ק אז הוא סיכם איתנו שעל כל יום איחור יורדות חמש נקודות מהציון, עד שבוע איחור. הוא נותן לנו בחירה ואומר מראש מה מחיר הבחירה שלנו. (מורים אחרים נותנים ציון אפס אחרי יום אחד של איחור, וזה קרה גם למורה שהתבלבלה והעלתה את העבודה לאתר באיחור וגם לתלמידים שנסעו לחו"ל בחופשת סוכות ולא יכלו להגיש את העבודה בזמן בסיום החופש).
תלמיד כיתה י"א מספר על מורה לתנ"ך שמלמדת אותו בכיתה י' וי"א:
יש לי מורים טובים. כמובן שלא כולם, יש גם מורים מאד לא טובים. אבל מורה טוב הוא מורה שהוא גם נחמד וגם מצליח להעביר את החומר בצורה מעניינת.
על המורה לתנ"ך:
מורה שמסתכלת עלינו בגובה העיניים, שהיא לא מרגישה שהיא מעלינו. היא נותנת הרגשה שמורה בכיתה היא חלק מהכיתה, כמובן באופן ששונה מתלמיד.
היא סיפרה לנו שכששואלים אותה איפה היא, היא לא עונה שהיא בעבודה אלא היא עונה שהיא מלמדת. להיות מורה לא מרגיש עבורה כעבודה, התפיסה שלה שונה.
בזמן ההעתקה מהלוח, היא נותנת לנו לדבר ומשתלבת איתנו בשיחות.
היא צוחקת איתנו ומדברת איתנו לא רק על חומר הלימודים.
שמה גבולות כשמגזימים.
מלמדת חווייתי ולא חופרת.
משתמשת בסרטונים, עושה הקבלות בין סיפורי התנ"ך לסיפורים בסדרות טלויזיה (בין ספר מלכים לבין משחקי הכס).
היא מלמדת ואני מבין וזוכר את החומר.
גם המורה לצרפתית היתה טובה.
היא השתמשה בשירים ובשיחה.
היתה אוירה נעימה ופתוחה, לא רצינית מדי.
יש לנו עוד מורה שמאד נעים אצלה בשיעור. היא צוחקת איתנו, מדברת איתנו ומשתפת אותנו בדברים שקשורים לבית הספר ולנושאים מהיומיום ולא רק על נושא השיעור. אבל היא מעבירה את החומר בצורה פחות ברורה.
ולסיכום, שני דברים שצויינו לשלילה:
מורה שמתעצבן מכל מילה אי אפשר ללמוד אצלו.
אי אפשר 45 דקות רק לשבת ולהיות בשקט.