איך מעודדים חשיבה יזמית - ראיון עם יזמית סדרתית

עולם העבודה הולך ומשתנה (as we speak). לפי מחקרים, בשנת 2020, 40% משוק העבודה יורכב מיזמים ומפרילנסרים. וגם השכירים שבחבורה ייאלצו להיות יותר ויותר יזמים בניהול הקריירה והתפקידים שהם מבצעים.

כידוע, תפקידו של בית הספר לתת מענה לצרכים קיימים ועתידיים של התלמידים. אך זה קשה במיוחד בהקשר של פיתוח חשיבה יזמית, כאשר גם המורים וגם ההורים התחנכו בגישה מסורתית, אשר יזמות בדרך כלל אינה חלק ממנה.

כאשר באומת הסטארט-אפ מדברים על יזמות, אנחנו מיד מדמיינים מיזמים טכנולוגיים ואקזיטים. אבל יזמות היא לא רק סטארט-אפ. יש הרבה מיזמים של אדם אחד שהבשילו לעסק וישנם ארגונים שקמים מתוך זיהוי צורך של קבוצת אנשים.

כדי ללמוד על המיומנויות הנדרשות מיזם החלטתי לפנות ליונית צוק הבלוגריסטית, ששיתפה אותי בכנות ובפתיחות שמאפיינות אותה בהצלחות, בקשיים, ברעיונות ובאכזבות.

כמו בהרבה תחומים, יזמות זה אופי או נטייה אישית, אך זו גם מיומנות שניתן לפתח ולעזור לה לשגשג. וככל שמתאמנים הופכים מיומנים יותר ומשתפרים. לכן בתחילה ביקשתי מיונית להיזכר ב'זרעים' של יזמות, הכוונה לניסיונות היזמיים שלה עוד לפני שהבשיל וצמח העסק שהיא מנהלת היום. (בעצם לחזור לשלב האימון).

יונית חזרה לימיה בצבא כמש"קית וכקצינה וגם בתפקידים ראשונים שמילאה כשכירה בתחילת דרכה המקצועית. אפשר למצוא כמה קוים משותפים לאותן יזמויות ראשוניות ואפשר גם לשים לב איך הם מובילים אחד לשני:

1. לא מקבלת דברים כמו שהם. לדוגמא, יונית התבקשה להוציא לדפוס חוברת שמפיקה היחידה הצבאית בה שירתה, כפי שתמיד נעשה. יונית ששלטה ב PowerPoint הציעה להפיק ולהדפיס את החוברת בכוחות ואמצעים פנים יחידתיים. מאז אותה פעם החוברת עברה להפקה פנימית. מאפיין זה מוביל למאפיין הבא:

2. מזהה צורך ונותנת לו מענה. לדוגמא, בתפקיד שביצעה בצבא זיהתה שהסגל הזוטר אינו מקבל פעילויות חינוך כמו שאר הקבוצות והציעה לשנות זאת ולהעשיר את תכנית החינוך. כמובן אי אפשר בלי המאפיין הבא:

3. לא פחדתי לשנות. תכונה שחוזרת גם בהמשך. אשר לעתים מוביל למאפיין הבא:

4. משלמים מחיר על דעתנות ויזמות. כאשר במהלך השירות הצבאי נתבקשה להדריך על מכשיר שלא התנסתה בו קודם ולמדה עליו רק באופן תיאורטי. יונית ביקשה להתנסות קודם במכשיר, אחרת אין לה שום יתרון מעשי על המשתתפים בקורס (אמרנו כבר 'לא מקבלת דברים כמו שהם'?). אך לא קיבלו את דעתה ולכן לא איפשרו לה להדריך. והמאפיין הבא הוא זה שמאפשר להמשיך ליזום למרות המאפיין הרביעי:

5. משוב חיובי ושיתוף פעולה לביצוע רעיונות. זה מה שמחזק ומוביל לרעיון הבא וליוזמה הבאה, כאשר הרעיון הצליח ואנשים נהנים ומפרגנים "זה הצליח והיה מדהים", "יש רעיון, עפה עליו".

העסק 'הבלוגריסטית' - שכולל אתר אינטרנט מלא מידע מקצועי בנושא הקמה וניהול של בלוג מקצועי, סדנאות, הרצאות ופגישות ייעוץ - התחיל במקרה, בזמן שיונית למדה לתואר שני בתקשורת ובמקביל התחילה להתעניין בעולם הבלוגים שאז התחיל לצמוח. כאשר באקדמיה ביקשו להגיש עבודות עם דוגמאות מהמדיה (עיתון, טלוויזיה וכו'), מקורות המידע של יונית היו אתרי אינטרנט ובלוגים. לעבודת הגשה לסיום הלימודים היא ביקשה להמשיך לחקור את תחום הבלוגים ולצורך כך ביקשה מנחה מסוימת. למרות שנדרשה לחכות כחצי שנה לאישור של המנחה ושל הנושא, יונית לא ויתרה כי ידעה שזה מה שמעניין אותה לחקור. במסגרת המחקר היא פגשה בלוגריות, למדה מהן ותירגמה את התחום משפה אקדמית יבשה לשפה יישומית. במקביל כתבה בלוג אישי ובלוג מקצועי, ועם הגידול בקהל היעד והידע שהלך והתרחב, פנו אליה בשאלה אם היא עושה סדנאות בנושא בלוגים. כלומר, הבלוג נתן מענה לצורך שהלך וצמח באותם שנים. בשנים שבאו אחר כך יונית העבירה סדנאות, הרצתה בבינתחומי, נתנה שירותים לחברת סטארט-אפ ופתחה חממה לבלוגרים. כשזה מתואר בשורה וחצי זה נשמע פשוט, אך בפועל אלו שנים שדרשו יצירתיות, תעוזה והתגברות על מכשולים.

המיומנויות הבאות עזרו ליונית ליזום ולגרום לכל הדברים האלה לקרות:

1. כשאני רוצה משהו אני לא רואה בעיניים, אני פועלת להוציא את הרעיון אל הפועל. כך אספה יונית מידע על מוסדות להשכלה גבוהה, כתבה פנייה שמסבירה מה היא מציעה וניהלה טבלת אקסל לצורך מעקב אחר כל התהליך. וגם כשביקשו שתרצה, עדיין נאלצה לעבור 'גלגולים' בין בעלי תפקיד עד שהפכה למרצה במוסד להשכלה גבוהה.

2. אני לא מפחדת מסמכות. מכבדת סמכות אך לא מפחדת ממנה.

3. לא מתביישת לפנות לאנשים, להציג את הצרכים שלי או את הבקשות שלי. כך השיגה יונית חדר ישיבות של חברה בה עבדה בעבר, לצורך העברת סדנת הבלוגריות הראשונה שלה.

4. לא צריך לדעת הכל לפני שמציעים לעשות משהו. צריך לדעת את הדבר המרכזי ולהיות בו יותר טוב מאחרים ואת השאר אפשר ללמוד תוך כדי. כך פנתה למוסדות השכלה גבוהה להעברת הרצאות או קורס סמסטריאלי. כאשר ביקשו שתעביר קורס, היא קיבלה מנציג המוסד עזרה בבניית סיליבוס לקורס.

5. להיעזר באנשי מקצוע. יועצת שיווקית, יועצים עסקיים וכו' בהתאם לצרכים שעולים במהלך הדרך.

6. להבין שמותר לטעות. יזם מתנסה, בודק רעיונות, לא הכל מצליח, וגם דברים שהצליחו תקופה מסוימת יכולים לדעוך בהמשך.

7. לגדר סיכונים: להכניס נקודות יציאה מחוזה, לפתח יוזמה נוספת אך בלי לוותר על זו הקיימת. כך לכל התנסות חדשה יש מרחב טעות מוגבל.

8. משפחה וחברים תומכים. יזמות זה מניה-דפרסיה. יש תקופות נפלאות כשדברים מצליחים לאורך זמן ויש תקופות קשות כשדברים לא מצליחים או לא זזים בקצב הרצוי.

שאלתי את יונית אם יש משהו שלמדה בבית הספר ותרם ליזמות שלה.

יונית סיפרה שהדברים הכי חשובים שלמדה בבית הספר היו במגמת תיאטרון. למדתי אימפרוביזציה (אילתור); שימוש בגוף; תפיסת מרחב; אחריות קבוצתית; שלכל דבר שרואים יש עבודה רבה מאחורי הקלעים; ל'הכנס לנעליים' של דמות אחרת; לשים את עצמי על הבמה.

ואלו דברים לדעתך צריך ללמד בבית הספר על מנת לפתח או להתאמן בתכונות יזמיות?

• לא לפחד להביע את עצמי, להגיד מה אני חושבת.

• לתת מקום לטעויות.

• ללמוד להיעזר באנשים סביבי (מורים ותלמידים).

אז אם בחינוך עסקינן, להלן מספר דוגמאות של 'עשה ואל תעשה' לקידום עשייה יזמית בבית הספר. ברוב הדוגמאות אפשר להחליף את המילה תלמיד במילים ילד/ עובד/ אדם. משום שהן רלבנטיות גם להתנהלות של הורה מול ילד (כי למידה נעשית גם בבית), התנהלות של מנהל מול עובד (כי בתחרות הגוברת ובשינויים המהירים, המקור ליזמות ולחדשנות נמצא אצל כל עובד בחברה ולא רק אצל ההנהלה הבכירה) והתנהלות של אדם מול אדם.

ועוד שלושה טיפים מיונית: להתאמן, לנסות ולהציב יעדים קטנים (הדבר הגדול הוא מפחיד).

אז בהצלחה לכל היזמים הקטנים והגדולים, ליזמים בהווה ובעתיד. אף פעם לא מאוחר מדי להתחיל ליזום וגם אף פעם לא מוקדם מדי (:

#פדגוגיהעדכנית #למידהמשמעותית