כולם כועסים על כולם – מורים, הורים, מנהלות ומנהלי בתי ספר. ולמרות שנשמעות סיבות רבות, אפשר לסכם את רובן בניתוק, חוסר גמישות ודרישות מוגזמות ולא מתאימות. רובו של השיח מתנהל מעל לראשם של הילדים, ובסופו של דבר למרות האשמות הדדיות, הטענות מופנות ברובן למשרד החינוך, ליושבים במשרד, במגדל השן.
אז בואו נעשה קצת סדר, זהו מצב חדש לכולם. ובמצב של חוסר וודאות, באוטומט כולם פונים לעשות את מה שעבד להם הכי טוב עד עכשיו. מצד אחד, מורים שעד היום השתלטו על הכיתה בהרמת קול ובאיומים, שולחים הודעות מקדימות לתלמידים שאם לא יתחברו לזום הכיתתי הם יפנו להורים. ומצד שני, בתי ספר בהם הונהגה למידה משמעותית, המבוססת על תקשורת בונה, על לומד עצמאי ועל חקר של תחומי עניין, צולחים בקלות יחסית את המעבר ללמידה מהבית. וגם אצל ההורים, מצד אחד, הורים שעד היום התייחסו לבתי הספר כבייביסיטר או הורים שחשבו עד היום שהאחראי העיקרי על הלמידה של ילדיהם הם המורים, מתקשים להתמודד עם המצב החדש ומנסים להתאים את עצמם לזום. ומצד שני, משפחות בהם מבינים שלמידה מתרחשת בכל מקום ולא רק בבית הספר, משפחות בהם ההורים סמכו על ילדיהם שייקחו אחריות על הלמידה שלהם ופיתחו לומדים עצמאיים וסקרנים הגיעו מוכנים יותר לתקופה זו.
ובואו נשים דברים בפרופורציות. עבור תלמידי התיכון יצרו התאמות ומיקוד. בכיתות י"א י"ב פנו לבחינות בגרות מצומצמות והסתמכות על ציונים פנימיים ובכיתות י' מתמקדים בעיקר בלימודי ליבה ובהרחבות. כבר שנים דובר על צמצום בגרויות והסתמכות על ציונים פנימיים ועבודות חקר. אולי תקופה זו תהווה בסיס לשינוי הנדרש.
כל שאר התלמידים, יסודי וחטיבת ביניים, לא נורא אם לא 'יספיקו את החומר'. בואו נתייחס לתקופה הזו, תקופה מוגבלת של 3 חודשים כתקופת למידה עבור כולנו. לא נורא אם לא נספיק, לא נורא אם לא נצליח בכל מה שתכננו, אבל נוכל להתנסות בדברים חדשים. נוכל ללמוד מיומנויות חדשות, נוכל להתנסות בלמידה אחרת, והם ישמשו אותנו גם עכשיו וגם אחר כך בתהליכי הלמידה בבתי הספר.
בזרמי החינוך האלטרנטיביים ישנן תקופות של למידה. כל תקופה מוקדשת לנושא אחר ולמיומנויות שונות. בחירת הנושאים מתחשבת במזג האויר, בשלב ההתפתחות של התלמידים ובמתרחש בעולם הקרוב והרחוק. בואו נתייחס לתקופה זו כתקופת הקורונה ונשאל מה רלבנטי ללמד בתקופה זו ואלו מיומנויות היינו רוצים לפתח בתקופה זו. להלן מספר דוגמאות:
1. למידה מרחוק ולמידה מהבית. אמצעים שונים ללמידה מרחוק וללמידה מהבית, כללי התנהגות ויצירת שיח אפקטיבי בלמידה כזו, זהירות ברשת, קריאה ביקורתית של מידע ברשת.
2. קשרים חברתיים מרחוק. התייחסות להיבטים רגשיים, מה קשה לי, למי אני מתגעגע. שמירת קשר מרחוק עם חברים ומשפחה. מה קשה לאחרים, איך אני יכול לעזור.
3. מדעים. מה זה וירוס, איך הוא פועל, מה יודעים על קורונה, מה לא יודעים, מה מעניין אותי והייתי רוצה לחקור.
4. כלכלת בית. נושא שכבר מספר שנים גורמים שונים מנסים להכניס אותו מחדש לבתי הספר. התנהלות כלכלית נכונה, חסכון, ניהול מלאי במקרר ובמזווה, בישול והכנת אוכל ביתי ומזין, תזונה נכונה.
5. חוסן אישי. במה אני טוב. איך אני יכול לחזק אחרים.
וישנן עוד דוגמאות רבות ורעיונות נפלאים ברשת.
זה לא טור של פתרונות. זו תמונת מצב. כמורה, ללמד בזום זה מורכב, ללמד תלמידים בזמן שאתה צריך לספק תעסוקה גם לילדים שלך ברקע זה מורכב. כהורה, לתמוך בילדים שלך בלמידה שלהם מרחוק תוך כדי עבודה מרחוק זה מורכב. ולעשות את כל אלו תוך כדי דאגות בריאותיות, דאגות כלכליות וניתוק מהורים מבוגרים ומילדים חיילים, זה מורכב.
זה לא טור של פתרונות. זו תמונת מצב אבל גם צפירת הרגעה. כדי להתמודד עם המצב, כדאי לשים מטרות ריאליות, לא לצפות שהכל יתנהל כמו קודם, ולהבין שכל אחד מגיב אחרת לחרדה ולקושי. לאפשר ערוצי תקשורת זמינים בין הורים ומורים, לשחרר שליטה, להתייעץ, לשאול, להבין יחד איך עושים זאת, ולייצר תקשורת של הבנה, התחשבות ואכפתיות.
ומעבר להכל, להבין שכולנו ביחד בתוך המשבר הזה, לא אחד כנגד השני.
יש הרבה מידע ברשת ודוגמאות לפעילויות, ליוזמות ולתוכניות שתורמים ללמידה משמעותית בימים אלו. מצרפת קישורים לשלושה שדיברו אלי במיוחד:
1. תכנית שבועית מותאמת מצב וטור הסבר על אופן ההיערכות שנכתב על ידי מיכל לשם מנהלת בית ספר אקטון בארצות הברית - שבוע ראשון תקופה חמישית.
2. יוזמת החממה. יזמים חינוכיים שהקימו חממה שמקשרת בין מנטורים לתלמידים ללמידה מקוונת על פי תחומי עניין.
3. טור שכתבתי 'למידה מרחוק – מטרות ודגשים. מצפן בימים של אי-ודאות'.